<h1>בה"ג הלכ' חלב</h1>
<h2>דף ד.</h2>
חומר בחלב מבדם וחומר בדם מבחלב, חומר בחלב שהחלב מועלין בו וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא מה שאין כן בדם, חומר בדם שהדם נוהג בבהמה בחיה ובעופות בטמאין ובטהורין והחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד.
אבל לעניין איתסורי תרבא לא נהיג אלא בשור וכשב ועז דהוו קריבין לגבי מזבח אסיר חלבן, איל וצבי ויחמור כולהו שרי תרביהו. ומנלן דתרבא לא נהיג איסוריה אלא בבעירא, דכתיב (ויקרא ז', כ"ה) כי כל אוכל חלב מן הבהמה וגו', ואע"ג דחיה בכלל בהמה, שאני הכא דכתיב אשר יקריבו ממנה וחיה לא חזיא לקרבן. וכי לימא מר בעלי מומין הא לא חזו להקרבה, רביניהו קרא הוא הואיל ובמינן קרב, דתניא (פסחים מ"ג:) כי כל אוכל חלב אין לי אלא חלב תמימים הראוין לקרב חלב בעלי מומין מנין, ת"ל מן הבהמה, חלב חולין מנין ת"ל כי כל אוכל חלב. וכל תרבא דלעניין הקרבה קרב לגבי מזבח לעניין אכילה נמי תרבא הוא ואסיר, מאי טעמא אסירא, דאכילה בעיניינא דהקרבה כתיב.
